שגיא נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

התביעה הנדונה עניינה בתאונה בה נפגע רכבו של התובע, בגינה הוא עותר לפיצוי בסך של 4,053 ₪.

לטענת התובע ביום 10.11.10 בשעה 12:00 נסע ברכבו מסוג מאזדה 3 בכביש מאור יהודה לכיוון קריית אונו. הכביש בו נסע היה כביש עם 3 נתיבים והוא נסע בנתיב המורה ישר ושמאלה. בנתיב מימינו נסע רכב מסוג שברולט הנהוג על ידי הנתבע 1, אשר סטה לפתע ממסלולו ונכנס ישירות לנתיב בו נסע התובע. כתוצאה מסטיה זו נפגע רכבו לכל אורך צד ימין. לטענת התובע בזמן החלפת הפרטים ביקש הנתבע כי התובע יתבע רכב אחר מסוג שברולט, אשר נמצא ברשותו, אשר אין לו השתתפות עצמית בפוליסה של אותו רכב. לטענתו, הנתבע אף הגיע לביתו מאוחר יותר וחזר על בקשתו זו, אולם התובע סירב.

התובע העמיד תביעתו על סך של 4,053 ₪: בגין השתתפות עצמית 1,856 ₪, בגין ירידת ערך 1,158 ₪, הפרשי שכ"ט שמאי 139 ₪, הגשת תביעה בסך של 250 ₪, עוגמת נפש 400 ₪ והפסד יום עבודה על סך של 250 ₪.

הנתבע והנתבעת 1, שהיא מבטחת רכבו של הנתבע, הגישו כתב הגנה מטעמם. בכתב ההגנה נטען, כי הנתבע נהג בנתיב הימני ללא רצון לפנות שמאלה. לטענתם, התובע הוא אשר פנה לפתע לנתיב נסיעתו של הנתבע ופגע ברכב הנתבע בצידו הקדמי שמאלי. על כן טוענים הנתבעים כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של התובע.

עוד טוענים הנתבעים כי מוכחשים הנזקים שנגרמו לתובע בגין הפרשי שכ"ט שמאי, ראש הנזק בגין הגשת התביעה, ראש הנזק בגין עוגמת נפש והפסד יום עבודה.

בדיון אשר התקיים בתיק נשמעו עדותו של התובע וכן עדות הנתבע.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת העדויות בתיק אני קובעת כי דין התביעה להתקבל, להלן אפרט נימוקי.

השתכנעתי מגרסתו של התובע כי במקרה הנדון התאונה אירעה עת הוא היה בנתיב השמאלי, הנתבע היה בנתיב מימינו והנתבע סטה לנתיבו של התובע, כאשר ייתכן כי רצה לפנות שמאלה לכיוון תל אביב.

אציין כי טענתו של התובע לגבי אופן התרחשות התאונה אף מתיישבת עם הנזקים שאירעו לרכבו ואשר נתמכו בתמונות מטעמו ובחוות דעת השמאי. מנגד התובע לא הציג כל תמונות מזמן אמת מגובות בחוות דעת שמאי ביחס לנזק, אשר לטענתו נגרם לו בעקבות התאונה. התמונות שצורפו על ידי הנתבע במועד הדיון בתיק אינן נושאות תאריך ולעניין זה אני מקבלת את טענתו של התובע, כי לא ניתן לדעת מתי צולמו והאם הפגיעות המופיעות על רכבו של הנתבע הן כתוצאה מהתאונה הנדונה ולא כתוצאה מאירוע אחר.

באשר לטענת הנתבעת כי התובע הציג גרסאות שונות לאירוע התביעה, אציין כי גרסתו הראשונה של התובע כפי שהוצגה לחברת הביטוח וצורפה לכתב תביעתו היא הגרסה עליה חזר גם בכתב תביעתו. באשר לטענת הנתבע כי בתחילה טען התובע כי היו שלושה נתיבים ובדיון טען כי היו שני נתיבים. לעניין זה אני מקבלת הסבריו של התובע שהתכוון כי היה נתיב שאיפשר פניה ימינה ליהוד, נתיב ישר וכן נתיב לנסיעה ישר ושמאלה ועל כן ציין כי היו שלושה נתיבים. באשר לטענת הנתבעת כי בדיון מיום 14.10.12 בפני כבוד הרשם יגאל נמרוד ציין התובע כי רואים בתמונות כי הפגיעה נוצרה ממישהו שנסע לאחורנית. אני מקבלת את הסבריו של התובע כי המדובר בטעות בהקלדה. אציין כי גרסתו של התובע כפי שעלתה מכתב התביעה, מתביעתו לחברת הביטוח וכן מעדותו בפני הייתה גרסה קוהרנטית באשר לאופן התרחשותה של התאונה.

באשר לנזק הנתבע. הרי שאני מקבלת את תביעתו של התובע בגין השתתפות עצמית במוסך 1,856 ₪, וכן בגין ירידת ערך 1,158 ₪ והפרשי שכ"ט שמאי 139 ₪. ביחס ליתר העילות לא מצאתי כי הן הוכחו על ידי התובע. לעניין עוגמת הנפש אציין כי בתביעות מסוג זה לא נהוג לפסוק הוצאות בגין עוגמת נפש. לאור האמור הנתבעים ישלמו לתובע את הסך של 3,153 ₪. בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות בסך של 800 ₪, כשאני מביאה בחשבון את הזמן הממושך שבו התנהל התיק.

סוף דבר

התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובע סך של 3,153 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות בסך של 800 ₪.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א אב תשע"ג, 18 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: